הלכות יום טוב [א] ימים הטובים והדברים הנאמרים בהם הנה הם יעידון ויגידון על מעשה האדם בכל חקותיו ובכל משפטיו כל אשר יעבור תחת השבט ובמסורת הברית מן העונשים ומן הייסורים שהקב"ה התקין ומגלבין לכל העובר על אלה הדברים הלא הם ט"ל מלאכות כמנין אלה וג' אותיות כמשחז"ל והנרצה בזה הוא ללמוד ממלת אלה מפני כי חטאו בעגל במלת אלה שנאמר אלה אלהיך ישראל וכו' לכן באו המלאכות במעשה המשכן שבאו לכפר על מעשה העגל כנודע מחז"ל שלכן נאמר אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם מלת לעשות ר"ל לתקן כמד"א ועשת את צפרניה ולכן למדנו מן המלאכות הנאמרות במשכן ולפי כי הם עברו על התורה שניתנה להם בשבת לכן כל המלאכות נאסרו בשבת ולא נאסרו כלם בי"ט והותרה מלאכת אוכל נפש והוצאה והבערה כי כאשר יהיה האדם זהיר בכל הדברים הנאמרים שהם אסורים לעשות אז יזכה בהם האדם כאשר הולך לבית עולמו כמשחז"ל כי המעשים טובים אשר יעשה אותם האדם מקדימין והולכין לפניו שנאמר והלך לפניך צדקך ומה גם כי יזכה לאותה הסעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא כמשחז"ל ביום הגמל את יצחק עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק ולכן ימצא כי ענין יום טוב יהיה לאדם כאשר יוצא מן העולם הזה שהוא עולם הדאגות והולך אל בית עולמו הוא י"ט אצלו כענין שאמרו בהילולא דר"ש ומה גם אח"כ ביום שיעשה הקב"ה אותה הסעודה לצדיקים הוא י"ט בלי ספק ולכן אז כאשר הולך האדם אל בית עולמו בלי ספק שנאסר בכל מלאכה של העה"ז שהיא גשמית ואינו מתעסק זולת במלאכת שמים כמשחז"ל צדיקים אין להם מנוחה לעה"ב אלא מוליכים אותם ללמוד מישיבה לישיבה שנאמר ילכו מחיל אל חיל ולכן תדע ותשכל ממוצא דבר זה כי כל מלאכה האסורה לעשות בשבת אסורה בי"ט כלומר כי הנה אתה ידעת כי השבת הוא דוגמא לעה"ב וכבר אמרו חז"ל עולם הבא אין בו אכילה ושתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה ולכן הנני מודיעך כי כל מלאכה האסורה בשבת היינו על העה"ב גם כן אסורה ביום טוב שלעתיד שהוא דוגמא לי"ט זה חוץ מג' דברים הללו והוא ענין אוכל נפש כי הוא נעשה באותה סעודה שלעתיד מאותה בהמה שהיא רבוצה על אלף הרים והם מגדלים לה כל מיני בהמה ואוכלת אותם כמ"ש חז"ל וכן נמי אכילה מלויתן וזיז שדי וכל אלו הם אוכל נפש ממש ולא צורך הגוף וכן אז מותר ההוצאה שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כלומר כי לא הותר האדם לראות כאשר נעשה דין ברשעים בגיהנם רק כל א' מלקים אותו ומענישים אותו כפי רשעו במדור הראוי לו בגיהנם ואין הרשע רואה כאשר נעשה דין בחבירו כמשחז"ל אמנם אז באותו היום הותר מדאיצטריך קרא למימר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו' והותרה נמי ההבערה שנאמר כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והדוגמא לזה הוא ג"כ בג"ע שהוא עולם הנשמות לפי כי שם כל הדברים יגעים מן העה"ז בטלים הם ואין שם מלאכה זולת ג' מלאכות אנו ראשונה אוכל נפש הוא מ"ש חז"ל בפסוק ונחת שולחנך מלא דשן ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף קצ"ו. וז"ל וכי פתורא אית לנשמתין בההוא עלמא חין דהא מזונא וספיקא בעדונא אכלי בההוא עלמא כגוונא דמלאכי עילאי אכלי וכי מלאכי עלאי אכלין אין כגוונא דילהון אכלו ישראל במדברא וההוא מזונא רזא איהו דטלא דנגיד ואתמשך מרזא דעלמא דאתי ואיהו מזונא דנהירו משח רבות קדישא ונשמתהון דצדיקים אתזנו מתמן בגנתא דעדן ואתהנון תמן וכו' והיינו מש"ה או תתענג על ה' וכו' והאכלתיך וכו' מה ששאל יעקב מהקב"ה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש (בראשי' כח) הוא מורה על אכילה אחרת זולת זו הגשמית וכן ללבוש והוא לעתיד ומדקאמר לי ר"ל לנפש שהוא בעצם אדם ובזה זוכים הנשמות בג"ע וביותר אכילה אחרת עצמית כענין שנאמר ויראו את ה' ויאכלו וישתו וז"ש לחם לאכול מלת לאכול נוסף להורות על אכילה זו ואינה לחם רק נהנים מזיו השכינה שנאמר והשביע בצחצחות נפשך ולכן גם בגשמי הותרה מלאכת אוכל נפש כאמור וכן נמי הותרה ההוצאה הוא מש"ה ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו' כדאיתא בזוהר פ' ויקהל דף רי"ב. ז"ל ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא שטאן בכל רישי ירחי ושבתי וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלם וכו' נפקין מתמן ושטאן בעלמא וחמאן באינון גופין דרשיעי' בההוא עונשא דילהון דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו' הרי נלמד ממאמר זה שני דברים הבאים כאחד ההוצאה וההבערה כנגד ויצאו וראו הרי ענין ההוצאה וכנגד ההבערה כתיב ואשם לא תכבה וכן נמי הותר ענין מכשירי אוכל נפש שלא היה איפשר לעשותם מאתמול הוא הדבר אשר חז"ל הגידו בפ' תשוב אנוש עד דכה שהקב"ה מקבל האדם בתשובה עד דכדוכה של נפש והנה אע"ג כי התשובה אין לה זמן קבוע כי בכל שעה שהאדם תוהא על הראשונות ומתודה על עונו ומעיד עליו יודע תעלומות שלא לעשותם עוד הרי זה צדיק גמור כל חטאתיו אשר עשה לא תזכרנה עוד ביום שובו מרשעו ומדקאמר ביום שובו משמע אפשר שאינו בעשרת ימי תשובה ואין זה מקומו לבאר הענין ואע"פ כי כן בכל שעה התשובה מועילה והאדם זה לא שם אל לבו לעשות תשובה גם בלא דעת לא עשה בזמנים הידועים אל התשובה אשר ביארתי בפ' וזכור את בוראך בימי